את הנסיעה לדנובה התחלנו כמו בכל יום, בארוחת בוקר טעימה בחדר האוכל. מיד לאחריה, איפסנו את ה GPS במכוניות ושמנו פעמינו אל עבר העיר TULCEA, שנמצאת על נהר הדנובה.
בתור מארגן הטיול, לא ידעתי בדיוק למה לצפות. במשך זמן רב עוד לפני הטיול הייתי בקשר עם מספר אנשים המספקים שירותי תיירות בנהר, אך לא הצלחתי להגיע לתוצאה הרצויה, אבל אז - הגעתי למיחאי.
מיחאי היה גמיש ביותר בנוגע לדרישות שלנו, כי אחרי הכל, קבוצה עם 6 מבוגרים ו 7 ילדים בגילאים שונים - איך אפשר להחזיר אותם במשך שש שעות על סירה? בחוסר מעש? הרי אנחנו ישראלים! אנחנו חייבים לעשות משהו!
מיחאי אמר לי לא לדאוג, והחלטתי לזרום איתו, תרתי משמע. הגענו בסביבות השעה 11 לעיר, שם נפגשנו עם מיחאי. תוך שניות הוא כבר יצר קשר עם הילדים והציע לכולם להיות הקפטן של הספינה. הילדים התלהבו מאוד, וחיכו כבר לעלות על הסירה שלו.
הוא סיפר לנו שהוא מדריך די הרבה קבוצות של ישראלים, ולכן אכן קלע לטעם שלנו. בהמשך השיחה שלנו איתו התברר שמדובר באיש מקצוע רציני שכבר הוציא שני ספרים על ציפורים, ואכן, במהלך השיט הוא עצר הכל, הביט על נקודה מסוימת בעץ או בשמיים, הושיט ידו ואמר
אנפה!
אנפה!
ואכן, תמיד הייתה שם אנפה. מיד מיחאי שלף את המצלמה שלו וצילם אותה מכל הזויות, בעוד אנו שטים אל עבר הלא נודע...
הסירה, שמספיקה לבערך 10-16 איש, כוללת חוץ ממיחאי, גם מטבח, שירותים ואת מיכאלה! מיכאלה היא הטבחית אשר הכינה לנו ארוחת צהריים טעימה מאוד שכללה מנה ראשונה (מרק), מנה עיקרית (פלפלים ממולאים) ופירות לקינוח. עם הארוחה מיחאי הוציא לנו יין, שתיה לילדים ויין מיוחד לנשים. באותו שלב בדרך עוד לא הבנו בדיוק למה הוא מתכוון...
מסתבר שמיכאלה אחראית על עוד פעילות קריטית בסירה, והיא הבאת הכריות שעפות מהספינה בעת השיט....
אחרי ארוחת הצהריים התחלנו לצלם קצת את הילדים...
הסירה החלה לצבור קצת מהירות...
אבל אז, היין המיוחד לנשים התחיל לעבוד...
אני אתן לתמונות לדבר בעד עצמן...
ואז גם הציפורים הגיעו...
אנפה!
לקראת סיום השיט פגשתי שפירית נחמדה שהסכימה שאצלם אותה...
ואז, פשוט נהננו מהשקט....
(מומלץ לצפות במסך מלא, HD)
חזרנו לחוף מרוצים ומאושרים אחרי הפלגה של שש שעות בלתי נשכחות. בשביל מיחאי זו נחשבת הפלגה ממש קצרה, מכיוון שהוא לוקח צלמי ציפורים להפלגות בנות שבוע לכל אורך הדנובה, ונראה שהוא מכיר כל שפך מים בנהר הזה.
נפרדנו ממיחאי לשלום והמשכנו חזרה למלון, לקראת היום הבא...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה