היום השני - החיים זה לא קרקס

עם בוא הבוקר, שמנו פעמינו אל עבר חדר האוכל. מצאנו שם הרבה מאוד חביתות, ירקות, מיצים, קפה, בשר ובשר חזיר בצורות שונות, טאבון, מיצים טבעיים ואפילו מתקן להכנת קרפים. אם מגיעים עד השעה 08:30, המצב סביר, אבל לאחר מכן - מדובר במלחמת הישרדות, שכן כולם מגיעים רעבים וכולם רוצים לאכול, והצוות המקומי רץ ומנסה לנקות שולחנות ויחד עם זאת לדאוג שיהיה תמיד אוכל היכן שצריך.

אבל, שום דבר לא הכין אותנו למה שחיכה לנו בתוך חדר האוכל...

בתוך חדר האוכל יושבות להן בנחת פרגיות נחמדות לצד תוכונים ומקשקשים ביניהם. כשהבת שלי ראתה את הפרגיות בפעם הראשונה, היא די הזדעזעה,  מכיוון שהיתה בטוחה שמדובר בארוחת הצהריים של מחר, אך מיד הרגענו אותה שלא מדובר בכך, וכנראה שמדובר בתרנגולות נוי. אני יכול להבטיח לכם שכל זמן שהותנו שם, דאגנו שהן יאכלו טוב מאוד. אני רק מקווה שאף אחד לא טעם אותן אחר כך...

אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לסיור קל במלון כדי לבדוק מה הוא מציע - מצאנו פינת חי, פינות זולה נחמדות ונקיות, המון בריכות בכל מיני גדלים וצבעים וחוף ים עם המון מיטות שיזוף ושמשיות, והכל בחינם - דרך המלון.

בשעה 11 נפגשנו עם נציג כנפי משק שהציג את האטרקציות העיקריות שנמצאות בממאיה. בגדול, אנחנו באנו לשבוע ולא היה לנו יום אחד משעמם, אבל המקום הזה בהחלט מציע שפע רחב של שלל פעילויות הכוללות בין השאר:

ניתן להשתמש במפה האינטראקטיבית כדי לראות בצורה מיטבית את האטרקציות על גבי המפה.

• לונה פארק 
• דולפינריום
• גן חיות
• פארק ציפורים
• נסיעה באוטובוס פתוח
• רכבל
• פארק מים ענק
• שני (!) קרקסים
• שלושה מרכזי קניות 
• קזינו
• ועוד...

על ידי רכישה של שוברים מראש מנציג כנפי משק במלון, הצלחנו לחסוך כמה שקלים ולקבל הנחה לא רעה. סה"כ שילמנו פחות מ300 שקלים עבור זוג ושני ילדים עבור מגוון אטרקציות שכללו קרקס, נסיעה באוטובוס פתוח, דולפינריום, גן החיות ופארק הציפורים.

לאחר שסיימנו עם העניינים הטכניים,  הגיעה ללובי נציגת AUTONOM שלקחה אותנו ברכב מרצדס אל הסוכנות, שם הודיעו לנו שהחליטו לשדרג לנו את הרכבים מקלאס B לקלאס F. אני מעריך שהסיבה לכך היא שלקחנו שלושה רכבים והזמנו מספיק זמן מראש. חווית השירות שקיבלנו בסוכנות הזו היתה פשוט מעולה לכל אורך הדרך והם בהחלט מומלצים!

אחרי שלקחנו את הרכבים, חזרנו למלון לקראת התארגנות ליציאה בערב- קרקס.

בעיר ישנם שני קרקסים, קרקס טולדו וקרקס אמריקנו (נכון לכתיבת פוסט זה) ושניהם עמוסים בעבודה. ברומניה, בשונה מישראל, מותר "להעזר" בחיות בקרקס וממה שאני ראיתי, החיות מקבלות יחס די טוב ולא עובדות קשה - יחסית. כל חיה קיבלה מקסימום חמש דקות או פחות על הבמה. בני האדם שהופיעו בקרקס עבדו הרבה יותר קשה.

בחרנו ללכת לקרקס אמריקנו. ההופעה מתחילה בשעה 2030, כאשר פתיחת דלתות היא בשעה 20:00. מי שקונה כרטיסים מראש, לא צריך לעמוד בתור אבל מקבל כרטיסים בצידי האולם. מי שקונה במקום, עומד בתור, משלם יותר - אבל יכול לרכוש כרטיסי VIP ולשבת במרכז האוהל. יאמר לזכות אומני הקרקס שהם מציגים את מרכולתם באופן שווה, אז זה לא ממש משנה היכן יושבים. מה שכן, האוהל היה חם. לא עזרה העובדה שהיה קצת גשם בצהריים - מדובר באוהל סגור ללא מזגן והוא פשוט חם. מומלץ בהחלט להביא מים ומניפות.

אני אתן לתמונות ההופעה לדבר בעד עצמן. 

כשמופע הקרקס הסתיים, לקחנו את הרכב וחזרנו למלון, לקראת היום הבא...

לחץ כאן לצפיה במפה להגעה לקרקס אמריקנו

מאמאיה, היום הראשון והכנות לנסיעה

לא משנה כמה קראנו והתכוננו לנסיעה הזו, מכיוון שאף פעם לא היינו ברומניה, שמענו עליה כל מיני דברים. שמענו שהיא ישנה ומוזנחת. שמענו שיש שם חיי לילה סוערים, שהאנשים נחמדים, המחירים זולים ושבבוקרשט אין מקום חניה, ושאנחנו פשוט חייבים להיזהר כשאנו משכירים רכב, כי לך תדע מה יהיה.

אז אחרי לא מעט הכנות, יצאנו לדרך.

ממאיה (Mamaia)  היא רצועה חוף השוכנת סמוך לעיר קונסטנטה (Constanta) . יש בה בתי מלון לכל אורכה (בערך 8 ק"מ) כאשר מצד אחד שוכן לו אגם ומצד שני יש את הים השחור. רוב בתי המלון נמצאים בסמיכות לים, במרחק של לא יותר מ 100-200 מטר מקו החוף.

הגענו לבן גוריון ביום חמישי אחר הצהריים ביחד עם עוד מספר חברים, ולאחר צ'ק אין והסיבוב בדיוטי פרי, עלינו למטוס.

אל הטיול הצטרפו אלינו 2 משפחות יקרות ואהובות

משפחת סויסה

ומשפחת עמרה

כבר במטוס קיבלו אותנו דיילות של חברת BLUEAIR, (חברת שכר רומנית) שבדרך כלל לא טסה לארץ. ניכר היה שהחברה התכוננה היטב לטיסה, מכיוון שכל ילד וילדה שעלו לטיסה קיבלו במבה. כבר התחלה לא רעה...

מיד בהמראה נשמעו צרחות מכל עבר, אבל מסתבר שכשטסים במטוס שבו מעל ל60% אחוז ילדים- קורים כמה דברים:

• אתה לא ישן
• הם צועקים משמחה בהמראה, בנחיתה, ובכלל הטייס מקבל קרדיט קולני על כל פניה.
• הבאתי ספר לטיסה. הייתי אופטימי. 
• אתה מפתח הכרות קרובה עם המשפחות שלצידך, בגלל שהילדים שלך (או שלהם) הופכים את המטוס למשחקייה, כשהם מנסים לעבור ממושב אחד לאחר.
• הדיילות הרומניות לא הפסיקו לחייך כל הטיסה ולקחו את עניין הילדים די בקלות

אחרי שעתיים וחצי טיסה נחתנו בשדה התעופה Mihail Kogălniceanu International Airport שתסלחו לי, אבל לכתוב אותו בעברית זה די מסובך. מה שכן, היינו הטיסה היחידה (!) שנחתה בו, ובכלל היה  נראה שכולם חיכו רק שנגיע, כדי שיוכלו לסגור את השדה וללכת הביתה.

ירדנו מהמטוס ושם חיכו לנו אוטובוסים. כולם עלו על האוטובוסים, וכשכולם היו בפנים האוטובוסים נסעו מרחק של עשרים מטר, עצרו - ונתנו לנו לרדת. אני לא בטוח האם מדובר פה בהבטחת הכנסה לעם הרומני או בענייני ביטחון לאומי, אבל בהחלט הופתענו. שפטו בעצמכם כמה זה קרוב... עד עכשיו לא ברור לי למה לא הלכנו את זה ברגל עד לטרמינל. גם בחזור היה את אותו הסיפור בדיוק.

האוטובוס וברקע המטוס של חברת בלו אייר - 20 מטר הליכה בקושי

לאחר שנכנסנו לשדה עברנו תהליך מהיר של דרכונים ולקיחת מזוודות, ומיד לאחר מכן עלינו לאוטובוסים של חברת כנפי משק, שלקחו אותנו למלון.

מכיוון שהתארחנו ברומניה עם ילדים, החלטנו לבחור במלון שייתן מענה למשפחות, ובהמלצת כנפי משק בחרנו במלון Phoenicia Holiday Resort. בצמוד אליו שוכן המלון   Phoenicia Luxury Hotel שהינו בניין אחד, לעומת ה RESORT שהינו קומפלקס של בנייני המלון, אשר באמצע שוכנות כל הבריכות, מועדוני הילדים וחדר האוכל.

כמה מילים על המלון, שראוי שיאמרו... או במילים אחרות - תאום ציפיות!

המלון מורכב מדירות ומדירות סטודיו. זה אומר, שהמלון מתכוון שילדים בהחלט יכולים לישון על ספה. כך שיתכן שבהחלט יכול להיות שתקבלו מיטה זוגית לכם ועוד ספות ל2 ילדים, אשר אותן צריך לסדר בכל ערב/בוקר.

במלון יש גם דירות מפוארות בקומה שמינית, מעין מיני סוויטה. נחמד? בהחלט. האם המעלית מגיעה לקומה 8? לא - רק לקומה 7. איך עולים עוד קומה עם המזוודות? לאט לאט, וברגל.

כדי לסייע בהעברת המזוודות לחדר, על יד הקבלה מחכים סבלים אמיצים אשר ישמחו לקחת את המזוודות שלכם לחדר באמצעות עגלות סופר ענקיות. 

עכשיו, נניח שהגעתם לחדר ושמתם לב שאתם ארבעה נפשות אבל המצעים מספיקים רק ל-2 - אין בעיה - תרימו טלפון לקבלה והם ישלחו לכם כל מה שצריך.  הבעיה? אין טלפון. הפתרון המיידי - הולכים לקבלה לבקש בכל פעם את מה שצריך, והם שולחים את זה במהירות יחסית גבוהה.

האמת שלאחר יומיים במלון גיליתי דרך חדשה ומצויינת לתקשר עם הקבלה ולקבל את מה שאנו זקוקים לו - אימייל. מאותו הרגע, החיים השתנו, ופשוט במקרה הצורך שלחנו אימייל לקבלה, עם ציון מספר החדר, ובקשתנו התמלאה. לפתע טלפון נראה כמו פתרון כל כך לא נוח...

אז אחרי שעושים צ'ק אין בלובי ומתרגלים לחום של רומניה, צריך להבין שברומניה הבירוקרטיה שולטת, וכן - זה הגיע עד לרמת הצ'ק אין במלון. צריך לחתום על כל דבר בערך, גם אם זה אומר מגבות לבריכה או שמיכה נוספת לחדר. ולכן, במועד קבלת החדרים - צריך לבקש גם אישור למגבות לבריכה, ויש גם להחזיר אותם בסוף השהייה, אחרת מחויבים בהתאם.

אז אחרי שהגענו לחדר עייפים אחרי הטיסה, שמנו את הראש על הכר, נרדמנו וחיכינו להתחיל את החופשה השנתית שלנו ברומניה...

לינקים מרוכזים לכל הכתוב בבלוג מופיעים בפוסט האחרון.